Yakobovitz Besner [Bezner] Yehudit יעקובוביץ בסנר [בזנר] יהודית
151948151948
RelatioNet YA YE 27 BE GE
Yakobovitz Besner Yehudit יעקובוביץ בסנר בזנר ביזנר יהודית
Interviewer:
Zvi Schwartzman
Telephone: +972-972-09-0000000 Fax: +972-972-09-0000000
Mobile: +972-972-054-3144484 Email: zvi@afeka.ac.il
ICQ: No
Messenger: know@bezeqint.net
Address: Kfar Sava Israel
Soldier:
Code: RelatioNet YA YE 27 BE GE
Family Name: Yakobovitz Besner First Name: Yehudit Middle Name: Middle Name
Father Name: Shlomo Mother Name: Ada
Birth Date: 1927
Town In Holocaust: Berlin Country In Holocaust: Germany
Profession (Main) In Holocaust: Student
Death Place: Ramot Naftali Death Reason: Death Reason Year Of Death: 1948
Cemetary: Ramot Naftali
תקציר קורות חיים
יעקובוביץ בסנר בזנר ביזנר, יהודית בת עדה ושלמה, נולדה בשנת 1927 בברלין או בוינה אוסטריה או ברומניה והגיעה לארץ כנערה פליטה בשנת 1944, בהיותה בת 17. היא לא דיברה על כל מה שעבר עליה, ורק יגונה האילם ותלתלי שיבה בשלל שערותיה השחורות העידו על הניסיונות שנתנסתה בהם. עברה הכשרה - במסגרת "עליית-הנוער" בכפר יהושע שם אומצה ע"י משפחת שולמי. בת המשפחה הדסה בת גילה היתה לה כאחות , יהודית הסתגלה לאט-לאט לתנאי הארץ. יהודית בחרה בדרך ההתיישבות. הצטרפה יחד עם 3 חברותיה לארגון וינגייט שעלה להתיישבות של גרעין הפלמ"ח ברמות נפתלי ושם נישאה לאיש יעקב חנוך יעקובוביץ. במשקה החדש עבדה במשתלת האורן, ביער, בעידור ובשירותים. ראתה ברכה בעבודתה והחלה לשמוח בחיים.
ביום 1.5.1948 נפל בעלה יעקב בהגנת הנקודה כ - 6 חודשים לאחר שנישאו. שוב נתיתמה ולא אצרה כוח להמשיך בחיים. שלושה ימים אחרי נופלו ביום כ"ה בניסן תש"ח (4.5.1948) איבדה עצמה לדעת. ברחמה נשאה את ילדם קבר שניהם נחצב בבית-הקברות ברמות נפתלי.
מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון בתוספת המידע שנמצא בימים אלה
מושב רמות-נפתלי נוסד ב- 1945 בהרי נפתלי שבגליל העליון. כ- 2 ק"מ צפונה ממנו שוכנת מצודת נבי-יושע, שהייתה מוקפת בכפרים ערביים: נבי יושע, קדס, מלכיה ודישום, וכן מאהל בדואי משבט אל-חמדון.
המושב נוסד בידי ארגוני "וינגייט" ו"המתנדב" - ארגונים של חיילים יהודיים משוחררי הצבא הבריטי ממלחמת העולם השניה. עד אשר הגיעו לכאן חברי הארגונים החזיקה במקום פלוגת "בני פלד". במלחמת העצמאות היה היישוב מבודד ונצור. הוא הותקף מספר פעמים על ידי כוחות ערביים, אך מגיניו הדפו את כל ההתקפות עליו. החל מאמצע חודש אפריל 1948 היה המושב מנותק. לאחר שפונו ממנו הילדים והאמהות, נותרו במקום 45 מגינים ומגינות. ב-1.5.1948 החלה התקפה על היישוב. כוחות של "צבא ההצלה" שריון ארטילריה של צבא לבנון וערבים.... [החברה להגנת הטבע]
בחודשים פברואר-מאי 48 השתייך הכוח הערבי העיקרי באזור ל'צבא ההצלה', שפעל תחת פיקודו של אדיב שישאקלי והיה מצוייד בתותחים, במרגמות ובמקלעים רבים. באמצע אפריל 48, כאשר הבריטים מסרו את מצודת נבי-יושע לידי הערבים, נוצר מצב חדש בשטח: הערבים שלטו על הכביש העולה מהעמק אל יישובי ההר, שמצאו עצמם במצור. שתי פעמים, ב- 16.4 וב- 20.4 הותקפה מצודת נבי-יושע, ללא הצלחה. בליל 23.4 הגיעה לרמות-נפתלי יחידת פלמ"ח על מנת לסייע בהעברת הנשים והילדים למקום בטוח יותר. כל אחד מהלוחמים הביא עימו פחית ובה חמישה ליטרים מים. המושב הפך למוצב צבאי. ליישוב נשלחה יחידת פלמ"ח, שישבה על גבעה מצפון ליישוב ועסקה באימונים, באבטחת התחבורה שנעה בכביש העולה מעמק החולה לרכס נפתלי, ובמארבים. ביישוב חיו 25 איש (בהם 4 נשים) ותיגברו אותם עוד 25 אנשי חי"ש מחיפה (מגדוד 11). ב- 1.5.48 לפנות בוקר פתחו כוחות האויב בהתקפה על רמות-נפתלי. ההתקפה החלה בהסתערות על משלט בילאווי, ושמונת הלוחמים שהחזיקו בו נאלצו לסגת לאחר קרב. הערבים קידמו שישה משוריינים עם תותחים - שהרסו כל מחסום שהוצב בדרכם - והחלו לפרוץ אל תוך היישוב. אחת המגינות ירתה לעבר מיכל הדלק של אחד המשוריינים. כשזה החל לבעור, נסוגו יתר המשוריינים. בינתיים הצטרפו להתקפה תותחים ממלכיה ומקדס, שדייקו בהפגזות וגרמו ל- 5 הרוגים ול- 25 פצועים. המרפאה ספגה פגיעה ישירה ונהרסה, והתחמושת כמעט אזלה.
את פני הקרב שינו מטוסים קלים מסוג "פרימוס" שהופעלו בהצלחה: הם הצניחו מעט תחמושת וחומרי רפואה, גרמו לתותחים להפסיק את הפגזתם, ולערבים - שכבר היו קרובים לגדר - לסגת.ירוחם כהן שהשתתף במבצע, מספר כיצד ביצע את ההפצצות מהאוויר: הוא הכין פצצות פרימיטיביות של 20 ק"ג, והחזיק אותן על ברכיו. כאשר הגיע המטוס לגובה של כ- 600 מ', הצית את פתיל-הביטחון והשליך את הפצצה לעבר הערבים בעד הדלת הפתוחה. כאשר הסתלקו המטוסים שבו הערבים להפגיז ולתקוף. חדר-הקשר נפגע והקשר ניתק , נהרסו בתים - אך המגינים השיבו אש יעילה, ולפנות ערב נשברה ההתקפה והתוקפים נסוגו למצודת נבי-יושע. מצבם הקשה של מגיני היישוב הביא אותם לדרוש סיוע מיגאל אלון, מפקד מבצע 'יפתח'. הנחתו של אלון הייתה כי הכרעת צפת היא היא המפתח להשתלטות על הגליל, ולכן הבהיר כי לא יוציא לוחמים מהכוח שפעל לכיבוש צפת, כדי לסייע לרמות-נפתלי. את האחריות על הגנת היישוב הפקיד אלון בידי אורי יפה, שמילא תפקיד של 'מפקד היישובים'. אלון אף הודיע לאנשי היישוב כי לא יוכלו לקבל עזרה, ובשלב מסויים אף איים כי "כל מי שייסוג מרמות-נפתלי וירד לכביש החולה - ייתקל בפלוגת יורים." בלילה הגיעה תגבורת מצויידת והעלתה את מוראל הלוחמים. עם בוקר חזרו הלוחמים למשלט בילאווי שנעזב, ומצאו שם גוויה של חברם, 12 גוויות של ערבים, כלי נשק שנלקחו שלל וכרוז בערבית שנכתב על הגדה של פסח ובו נכתב: "כלבים בני כלבים, אנו נאלצים לסגת, אך אנו מבטיחים שנחזור, לא נרשה כאן התיישבות יהודית". ב- 5.5.48 הגיעה תגבורת נוספת, להחלפת חלק מהמגינים העייפים ולהורדת הפצועים. בלילה ירדה שיירה מההר, ולאחר הליכה של תשע שעות ברגל, תוך נשיאת הפצועים באלונקות, הגיעה לכביש בעמק.ב- 10.5 הגיעה לגליל לורנה וינגייט, אלמנתו של צ'רלס אורד וינגייט. והטילה אל המגינים מן ה"פרימוס" שהטיס אותה את ספר התנ"ך של וינגייט ובו איגרת-עידוד שנועדה להרמת המוראל שלהם.ב- 14.5 נראו ריכוזים גדולים של חיילים ערביים עם תותחים ומרגמות. היה ברור כי למחרת, עם פלישת צבאות ערב, תבוא גם ההתקפה הגדולה על היישוב. ה'הגנה' החליטה לקחת יוזמה ולתקוף את מחנה הצבא במלכיה, אך הכוח נאלץ לסגת לנוכח התקפת-הנגד הערבית.שוב החלה התקפה על רמות-נפתלי: מטוסים סוריים הטילו פצצות על החצר והתותחים ממלכיה חידשו הפגזתם. כל המגינים נמצאו בחפירות ובעמדות ברחבי בישוב. רק כאשר נכבשה מצודת נבי-יושע ב- 17.5 חודש הקשר עם היישוב, לאחר מצור של כחודשיים.ב- 12.6 נערכה ההתקפה האחרונה על רמות-נפתלי וגם היא נהדפה, אם-כי במחיר כבד של 12 הרוגים ו- 10 פצועים. רק במבצע 'חירם', בסוף אוקטובר 48, טוהר המרחב וההפגזות על היישוב חדלו. ב- 8.2.1949 חזרו הנשים והילדים ליישוב. מבין אנשי הפלמ"ח, נהרג דוב מילשטיין, מהגדוד ה-3.
מטה הגדוד השלישי
במהלך שנת 1945 קובצו פלוגות הפלמ"ח בארבעה גדודים ארגוניים, שמנו כ- 750 איש, במטרה לארגנם כגדודים קרביים ללחימה טקטית סדירה. ואכן, במהלך המחצית הראשונה של מלחמת העצמאות הפכו הגדודים לקרביים-טקטיים. מרגע הקמתם חדל מטה הפלמ"ח לטפל במישרין בענייני הפלוגות, ואלה הועברו למג"דים ולמטה הגדודים. הגדוד השלישי מנה 630 לוחמים שהתחלקו לפלוגות ג', ט', ו-י"א (בתחילה כלל הגדוד את פלוגות ג' ד' ו-ז' וראשית פלוגה ט'), שהתמקמו והתפרסו בקיבוצים ובהיאחזויות במרחבי הגליל העליון, בקעת כנרות ועמק-הירדן. למפקדו מונה אורי יפה [1916-2003] מותיקי הלוחמים בפלמ"ח. ממפקדי הפלוגות הראשונות, מפקד הגדוד הראשון, השלישי והרביעי. איש קיבוץ מעוז חיים. , שהקים את מטה הגדוד. בהמשך פיקדו על הגדוד שלום חבלין ושמואל-מולה כהן (1923-2002), איש קיבוץ אלונים.. הגדוד נקרא גדוד הגליל ורבים ממגויסיו היו אנשי הגליל.במטה שירת סגן-מג"ד – המדריך הגדודי, שהיה ממונה על ענייני ההדרכה, מודיעין ומבצעים. המדריכים הגדודיים השגיחו על אימוני הפלוגות, המחלקות והכיתות, וקבעו את המועמדים המתאימים לקורסים השונים. המדריך הגדודי הראשון במטה הגדוד היה יצחק רבין. כמו כן, שירתו במטה הגדוד קצין אפסנאות - ששימש גם כגזבר והיה אחראי לקשר עם היישובים בהם חנו מחלקות הפלמ"ח - וקצין הסברה, שהיה אחראי לפעולה החינוכית ועל ההסברה בגדוד. המג"דים דאגו לארגון האימונים ולקיום בתי-ספר מקצועיים ואלמנטריים.מדי שבוע נערכו פגישות מטה עם המג"דים וכן פגישות בין אנשי המטה ובין המג"ד בענייני גדודו.
ספרים
רמות נפתלי במערכה
תיאור הספר: קורות היישוב מהקמתו בשנת 1945. עמידתו במערכה במלחמת העצמאות. פלמ"ח: במלחמת העצמאות, על כיתת פלמ"ח המתאמנת בקיבוץ; הקרב על נבי-יושע, מלכיה; ההגנה על הקיבוץ; יגאל אלון, מולה כהן, דן לנר.
שם המחבר: שולמן ורדה
הוצאה לאור: הקיבוץ המאוחד
תאריך הוצאה לאור: 1984
רמות נפתלי מצודת הגליל
תיאור הספר: מלחמת העצמאות: על המצור על רמות נפתלי, על שני הניסיונות לכבוש את משטרת נבי יושע שנכשלו, נפילתם של מפקד היחידה - דודו (דוד צ'רקבסקי) ו-25 לוחמי היחידה (חברי פלמ"ח); על ההשתלטות על מלכיה, שחרור רמות נפתלי וכיבוש נבי יושע בכוח מוגבר.
שם המחבר: תלמי אפרים
מספר העמודים: 34
הוצאה לאור: ספרית כיס לחייל העברי
מה ומי - לקסיקון מלחמת העצמאות
תיאור הספר: כל הערכים הקשורים במלחמת העצמאות: אישים, אירועים, מקומות, ארצות ויחידות האויב. פלמ"ח: בערכים הרלבנטיים מתוך התוכן. ערכים ייחודיים: פלמ"ח; מבצע יפתח; מבצע הראל.
שם המחבר: תלמי אפרים
הוצאה לאור: דבר
תאריך הוצאה לאור: 1964
Review: [Translation]
Relatives:
Review: Review
Code: RelatioNet YA YA 20 XX PO
Family Name: Yakobovitz First Name: Yaakov Middle Name: Hahnoch
Father Name: Avraham Mother Name: Kriesel Relationship (to Survivor): Husband בעל
Birth Date: 1920
Town In Holocaust: Town Country In Holocaust: Poland
Profession (Main) In Holocaust: Profession
Status (Today): Dead
If Dead - Death Place: Ramot Naftali Israel Death Reason: Fell in battle Year Of Death: 1948
יעקובוביץ, יעקב-חנוך בן קריזל ואברהם, נולד בשנת 1920 בפולין. היה בעל השכלה עממית ומסגר לפי מקצועו. עלה ארצה בשנת 1939. 
במלחמת-העולם השנייה התגייס לפלוגות ה"באפס" ועבר בבוא המועד אל הבריגדה היהודית. הוא שירת בגדוד השני והשתתף בכל פעולותיו.
עם שחרורו מהצבא, הצטרף לארגון וינגייט של חיילים משוחררים שהתיישבו ברמות נפתלי. יעקב עבד במסגריה הקטנה שהוקמה במשק ומילא אותה בשיריו העליזים ששר מבוקר עד ערב.
עם החרפת המצב הביטחוני לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, שוב נעשה חייל, מגן על יישובו. נפל בתקרית אש ביום כ"ב בניסן תש"ח 1.5.1948 הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמות נפתלי. הניח אחריו אישה, אשר שלושה ימים אחרי נופלו מתה גם היא.
בטרם נישא הצליח יעקב לאתר באירופה שלאחר השואה את אחיו משה ששרד הזמינו לחתונתו עם יהודית והציע לו לעלות לישראל, משה ששהה באותה עת באיזור אשר שוחרר ע"י הרוסים. סיפר לצאצאיו שאם היה לו כוח ללכת עוד כברת דרך קצרה ביותר היה מגיע לאיזור הכיבוש האמריקאי. לאחר המלחמה, הוא שירת בצבא הרוסי כשנתיים, ורק אז עשה דרכו לישראל. עלה ומיד עם הגעתו ארצה מיהר לרמות נפתלי כדי לפגשו מבלי שידע כי אחיו נפל וכי גם אשתו יהודית איננה עוד בין החיים. 
התמונה ששלח יעקב למשה אחיו המכילה בגבה "הזמנה" לחתונה 
"למזכרת נצח! לאחי הנשאר לי לפליטה מכל משפחתי בגולה. מאת אחיך! יהודית ויעקב."
הוא ירד מהרכב שהביאו מתל אביב על כביש ראש פינה - מטולה ועלה ברגל את כל הדרך לרמות נפתלי שם התברר לו לזוועתו כי יעקב ויהודית כבר אינם בין החיים. חבריהם הראו לו את קבריהם החצובים בהר.
Code: RelatioNet AA BB 11 CC DD
Family Name: Family First Name: First Name Middle Name: Middle Name
Father Name: Father Name Mother Name: Mother Name
Relationship (to Survivor): Relationship
Birth Date: 1/01/1925
Town In Holocaust: Town Country In Holocaust: Country
Profession (Main) In Holocaust: Profession
Status (Today): Alive/Dead
If Dead - Death Place: Town Country Death Reason: Death Reason Year Of Death: Year
If Alive - Address Today: Town Country
Email: aaa@bbbbbb.net
posted by Zvi Schwartzman @ 6:35 PM
0 comments
