tag:blogger.com,1999:blog-237785512011-04-21T10:49:08.957-07:00יעקובוביץ בסנר יהודית נולדה כנראה ב 1927 בברלין איבדה עצמה לדעת 3 ימים לאחר שבעלה יעקב נפל בתקרית אש ברמות נפתלי.Zvi Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/08569034284364802612noreply@blogger.comBlogger41100tag:blogger.com,1999:blog-23778551.post-1141958904083618262007-03-09T18:35:00.000-08:002006-05-09T02:20:24.546-07:00<div align="left"><br /><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/1774/2460/1600/091054.jpg"></a><span style="color:#ffffff;">151948151948</span><br /><span style="font-family:arial;font-size:180%;color:#931520;"><b></b></span><br /><span style="font-family:Arial;"><span style="font-size:180%;"><span style="color:#931520;"><b>RelatioNet YA YE 27 BE GE </b><br />Yakobovitz Besner Yehudit יעקובוביץ בסנר בזנר ביזנר יהודית </span></span></span><a href="http://www.relationet.net/"></a><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#931520;">Interviewer:</span><br /><br /><span style="font-family:arial;color:black;"><b>Zvi Schwartzman</b><br />Telephone: +972-972-09-0000000 Fax: +972-972-09-0000000<br />Mobile: +972-972-054-3144484 Email: <a href="mailto:zvi@afeka.ac.il">zvi@afeka.ac.il</a><br />ICQ: <strong>No<br /></strong>Messenger: <strong><a href="mailto:know@bezeqint.net">know@bezeqint.net</a></strong></span><span style="font-family:arial;color:black;"><br />Address: <strong>Kfar Sava Israel</strong></span><br /><br /><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#931520;">Soldier:</span><br /><br /><span style="font-family:arial;color:black;">Code:<b> RelatioNet <span style="color:#000099;">YA YE 27 BE GE</span></b><br />Family Name:<b> Yakobovitz Besner </b>First Name: <b>Yehudit </b>Middle Name: <b>Middle Name</b><br />Father Name:<b> Shlomo </b>Mother Name: <b>Ada</b><br />Birth Date: <b>1927</b><br />Town In Holocaust: <strong>Berlin </strong>Country In Holocaust:<b> Germany<br /></b>Profession (Main) In Holocaust:<b> Student</b><br /><strong></strong>Death Place: <b>Ramot Naftali </b>Death Reason: <b>Death Reason </b>Year Of Death: <b>1948</b><br /></span><span style="font-family:arial;">Cemetary: <strong>Ramot Naftali </strong></span></div><strong><span style="font-family:Arial;"></span></strong><div align="left"><br /><br /></div><p align="center"></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>תקציר קורות חיים</strong><br /><br />יעקובוביץ <span style="color:#33cc00;">בסנר בזנר ביזנר</span>, יהודית בת עדה ושלמה, נולדה בשנת 1927 בברלין <span style="color:#33cc00;">או בוינה אוסטריה או ברומניה</span> והגיעה לארץ כנערה פליטה בשנת 1944, בהיותה בת 17. היא לא דיברה על כל מה שעבר עליה, ורק יגונה האילם ותלתלי שיבה בשלל שערותיה השחורות העידו על הניסיונות שנתנסתה בהם. עברה הכשרה - במסגרת "עליית-הנוער" <span style="color:#33cc00;">בכפר יהושע שם אומצה ע"י משפחת שולמי. בת המשפחה הדסה בת גילה היתה לה כאחות </span>, יהודית הסתגלה לאט-לאט לתנאי הארץ. יהודית בחרה בדרך ההתיישבות. <span style="color:#33cc00;">הצטרפה יחד עם 3 חברותיה</span> לארגון וינגייט שעלה להתיישבות של גרעין הפלמ"ח ברמות נפתלי ושם נישאה לאיש <span style="color:#33cc00;">יעקב חנוך יעקובוביץ</span>. במשקה החדש עבדה במשתלת האורן, ביער, בעידור ובשירותים. ראתה ברכה בעבודתה והחלה לשמוח בחיים.<br /><br /><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/1774/2460/320/besner50.jpg" border="0" /><br />ביום 1.5.1948 נפל בעלה יעקב בהגנת הנקודה <span style="color:#33cc00;">כ - 6 חודשים לאחר שנישאו</span>. שוב נתיתמה ולא אצרה כוח להמשיך בחיים. שלושה ימים אחרי נופלו ביום כ"ה בניסן תש"ח (4.5.1948) איבדה עצמה לדעת. <span style="color:#33cc00;">ברחמה נשאה את ילדם</span> קבר שניהם נחצב בבית-הקברות ברמות נפתלי.<br /><br /><span style="font-size:85%;">מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הביטחון</span> <span style="font-size:85%;color:#33cc00;">בתוספת המידע שנמצא בימים אלה</span> </span></p><span style="font-family:arial;"><p dir="rtl" align="right"><br />מושב רמות-נפתלי נוסד ב- 1945 בהרי נפתלי שבגליל העליון. כ- 2 ק"מ צפונה ממנו שוכנת מצודת נבי-יושע, שהייתה מוקפת בכפרים ערביים: נבי יושע, קדס, מלכיה ודישום, וכן מאהל בדואי משבט אל-חמדון.<br /><span style="color:#009900;">המושב נוסד בידי ארגוני "וינגייט" ו"המתנדב" - ארגונים של חיילים יהודיים משוחררי הצבא הבריטי ממלחמת העולם השניה. עד אשר הגיעו לכאן חברי הארגונים החזיקה במקום פלוגת "בני פלד". במלחמת העצמאות היה היישוב מבודד ונצור. הוא הותקף מספר פעמים על ידי כוחות ערביים, אך מגיניו הדפו את כל ההתקפות עליו. החל מאמצע חודש אפריל 1948 היה המושב מנותק. לאחר שפונו ממנו הילדים והאמהות, נותרו במקום 45 מגינים ומגינות. ב-1.5.1948 החלה התקפה על היישוב. כוחות של "צבא ההצלה" שריון ארטילריה של צבא לבנון וערבים.... <a href="http://www.weekend.co.il/maslulim/galiltop/metzudat_yesha1/indexH.htm"><span style="font-size:85%;">[החברה להגנת הטבע] </span></a></span></p><span style="color:#009900;"><span style="font-size:85%;"><span style="font-size:100%;"></span><p dir="rtl" align="center"><br /></p><a href="http://jic.tau.ac.il/Archive/skins/PalestineP/navigator.asp?AW=1142248387562#TOP"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/1774/2460/400/jpost.jpg" border="0" /></a> <p align="center"><a href="http://jic.tau.ac.il/Archive/skins/PalestineP/navigator.asp?AW=1142248387562#TOP">ההתקפה על רמת נפתלי בפלסטיין פוסט 2/5/48</a></span></span></span></p><span style="font-family:arial;"><span style="color:#009900;"><span style="font-size:85%;"><span style="font-size:100%;"></span><div dir="rtl" align="right"><br /></span></span>בחודשים פברואר-מאי 48 השתייך הכוח הערבי העיקרי באזור ל'צבא ההצלה', שפעל תחת פיקודו של אדיב שישאקלי והיה מצוייד בתותחים, במרגמות ובמקלעים רבים. באמצע אפריל 48, כאשר הבריטים מסרו את מצודת נבי-יושע לידי הערבים, נוצר מצב חדש בשטח: הערבים שלטו על הכביש העולה מהעמק אל יישובי ההר, שמצאו עצמם במצור. שתי פעמים, ב- 16.4 וב- 20.4 הותקפה מצודת נבי-יושע, ללא הצלחה. בליל 23.4 הגיעה לרמות-נפתלי יחידת פלמ"ח על מנת לסייע בהעברת הנשים והילדים למקום בטוח יותר. כל אחד מהלוחמים הביא עימו פחית ובה חמישה ליטרים מים. המושב הפך למוצב צבאי. ליישוב נשלחה יחידת פלמ"ח, שישבה על גבעה מצפון ליישוב ועסקה באימונים, באבטחת התחבורה שנעה בכביש העולה מעמק החולה לרכס נפתלי, ובמארבים. ביישוב חיו 25 איש (בהם 4 נשים) ותיגברו אותם עוד 25 אנשי חי"ש מחיפה (מגדוד 11). ב- 1.5.48 לפנות בוקר פתחו כוחות האויב בהתקפה על רמות-נפתלי. ההתקפה החלה בהסתערות על משלט בילאווי, ושמונת הלוחמים שהחזיקו בו נאלצו לסגת לאחר קרב. הערבים קידמו שישה משוריינים עם תותחים - שהרסו כל מחסום שהוצב בדרכם - והחלו לפרוץ אל תוך היישוב. אחת המגינות ירתה לעבר מיכל הדלק של אחד המשוריינים. כשזה החל לבעור, נסוגו יתר המשוריינים. בינתיים הצטרפו להתקפה תותחים ממלכיה ומקדס, שדייקו בהפגזות וגרמו ל- 5 הרוגים ול- 25 פצועים. המרפאה ספגה פגיעה ישירה ונהרסה, והתחמושת כמעט אזלה.<br />את פני הקרב שינו מטוסים קלים מסוג "פרימוס" שהופעלו בהצלחה: הם הצניחו מעט תחמושת וחומרי רפואה, גרמו לתותחים להפסיק את הפגזתם, ולערבים - שכבר היו קרובים לגדר - לסגת.ירוחם כהן שהשתתף במבצע, מספר כיצד ביצע את ההפצצות מהאוויר: הוא הכין פצצות פרימיטיביות של 20 ק"ג, והחזיק אותן על ברכיו. כאשר הגיע המטוס לגובה של כ- 600 מ', הצית את פתיל-הביטחון והשליך את הפצצה לעבר הערבים בעד הדלת הפתוחה. כאשר הסתלקו המטוסים שבו הערבים להפגיז ולתקוף. חדר-הקשר נפגע והקשר ניתק , נהרסו בתים - אך המגינים השיבו אש יעילה, ולפנות ערב נשברה ההתקפה והתוקפים נסוגו למצודת נבי-יושע. מצבם הקשה של מגיני היישוב הביא אותם לדרוש סיוע מיגאל אלון, מפקד מבצע 'יפתח'. הנחתו של אלון הייתה כי הכרעת צפת היא היא המפתח להשתלטות על הגליל, ולכן הבהיר כי לא יוציא לוחמים מהכוח שפעל לכיבוש צפת, כדי לסייע לרמות-נפתלי. את האחריות על הגנת היישוב הפקיד אלון בידי אורי יפה, שמילא תפקיד של 'מפקד היישובים'. אלון אף הודיע לאנשי היישוב כי לא יוכלו לקבל עזרה, ובשלב מסויים אף איים כי "כל מי שייסוג מרמות-נפתלי וירד לכביש החולה - ייתקל בפלוגת יורים." בלילה הגיעה תגבורת מצויידת והעלתה את מוראל הלוחמים. עם בוקר חזרו הלוחמים למשלט בילאווי שנעזב, ומצאו שם גוויה של חברם, 12 גוויות של ערבים, כלי נשק שנלקחו שלל וכרוז בערבית שנכתב על הגדה של פסח ובו נכתב: "כלבים בני כלבים, אנו נאלצים לסגת, אך אנו מבטיחים שנחזור, לא נרשה כאן התיישבות יהודית". ב- 5.5.48 הגיעה תגבורת נוספת, להחלפת חלק מהמגינים העייפים ולהורדת הפצועים. בלילה ירדה שיירה מההר, ולאחר הליכה של תשע שעות ברגל, תוך נשיאת הפצועים באלונקות, הגיעה לכביש בעמק.ב- 10.5 הגיעה לגליל לורנה וינגייט, אלמנתו של צ'רלס אורד וינגייט. והטילה אל המגינים מן ה"פרימוס" שהטיס אותה את ספר התנ"ך של וינגייט ובו איגרת-עידוד שנועדה להרמת המוראל שלהם.ב- 14.5 נראו ריכוזים גדולים של חיילים ערביים עם תותחים ומרגמות. היה ברור כי למחרת, עם פלישת צבאות ערב, תבוא גם ההתקפה הגדולה על היישוב. ה'הגנה' החליטה לקחת יוזמה ולתקוף את מחנה הצבא במלכיה, אך הכוח נאלץ לסגת לנוכח התקפת-הנגד הערבית.שוב החלה התקפה על רמות-נפתלי: מטוסים סוריים הטילו פצצות על החצר והתותחים ממלכיה חידשו הפגזתם. כל המגינים נמצאו בחפירות ובעמדות ברחבי בישוב. רק כאשר נכבשה מצודת נבי-יושע ב- 17.5 חודש הקשר עם היישוב, לאחר מצור של כחודשיים.ב- 12.6 נערכה ההתקפה האחרונה על רמות-נפתלי וגם היא נהדפה, אם-כי במחיר כבד של 12 הרוגים ו- 10 פצועים. רק במבצע 'חירם', בסוף אוקטובר 48, טוהר המרחב וההפגזות על היישוב חדלו. ב- 8.2.1949 חזרו הנשים והילדים ליישוב. מבין אנשי הפלמ"ח, נהרג דוב מילשטיין, מהגדוד ה-3.<br /></div><p dir="rtl" align="right"><strong>מטה הגדוד השלישי</strong><br />במהלך שנת 1945 קובצו פלוגות הפלמ"ח בארבעה גדודים ארגוניים, שמנו כ- 750 איש, במטרה לארגנם כגדודים קרביים ללחימה טקטית סדירה. ואכן, במהלך המחצית הראשונה של מלחמת העצמאות הפכו הגדודים לקרביים-טקטיים. מרגע הקמתם חדל מטה הפלמ"ח לטפל במישרין בענייני הפלוגות, ואלה הועברו למג"דים ולמטה הגדודים. הגדוד השלישי מנה 630 לוחמים שהתחלקו לפלוגות ג', ט', ו-י"א (בתחילה כלל הגדוד את פלוגות ג' ד' ו-ז' וראשית פלוגה ט'), שהתמקמו והתפרסו בקיבוצים ובהיאחזויות במרחבי הגליל העליון, בקעת כנרות ועמק-הירדן. למפקדו מונה <strong>אורי יפה</strong> <em>[1916-2003] מותיקי הלוחמים בפלמ"ח. ממפקדי הפלוגות הראשונות, מפקד הגדוד הראשון, השלישי והרביעי. איש קיבוץ מעוז חיים.</em><strong> </strong>, שהקים את מטה הגדוד. בהמשך פיקדו על הגדוד <strong>שלום חבלין</strong> <strong>ושמואל-מולה כהן</strong> <em>(1923-2002), איש קיבוץ אלונים..</em> הגדוד נקרא גדוד הגליל ורבים ממגויסיו היו אנשי הגליל.במטה שירת סגן-מג"ד – המדריך הגדודי, שהיה ממונה על ענייני ההדרכה, מודיעין ומבצעים. המדריכים הגדודיים השגיחו על אימוני הפלוגות, המחלקות והכיתות, וקבעו את המועמדים המתאימים לקורסים השונים. המדריך הגדודי הראשון במטה הגדוד היה <strong>יצחק רבין</strong>. כמו כן, שירתו במטה הגדוד קצין אפסנאות - ששימש גם כגזבר והיה אחראי לקשר עם היישובים בהם חנו מחלקות הפלמ"ח - וקצין הסברה, שהיה אחראי לפעולה החינוכית ועל ההסברה בגדוד. המג"דים דאגו לארגון האימונים ולקיום בתי-ספר מקצועיים ואלמנטריים.מדי שבוע נערכו פגישות מטה עם המג"דים וכן פגישות בין אנשי המטה ובין המג"ד בענייני גדודו. </p><p dir="rtl" align="right"></p><p dir="rtl" align="right"><strong>ספרים<br /></strong><br /><strong>רמות נפתלי במערכה</strong><br />תיאור הספר: קורות היישוב מהקמתו בשנת 1945. עמידתו במערכה במלחמת העצמאות. פלמ"ח: במלחמת העצמאות, על כיתת פלמ"ח המתאמנת בקיבוץ; הקרב על נבי-יושע, מלכיה; ההגנה על הקיבוץ; יגאל אלון, מולה כהן, דן לנר.<br />שם המחבר: שולמן ורדה<br />הוצאה לאור: הקיבוץ המאוחד<br />תאריך הוצאה לאור: 1984 </p><p dir="rtl" align="right"><br /><strong>רמות נפתלי מצודת הגליל</strong><br />תיאור הספר: מלחמת העצמאות: על המצור על רמות נפתלי, על שני הניסיונות לכבוש את משטרת נבי יושע שנכשלו, נפילתם של מפקד היחידה - דודו (דוד צ'רקבסקי) ו-25 לוחמי היחידה (חברי פלמ"ח); על ההשתלטות על מלכיה, שחרור רמות נפתלי וכיבוש נבי יושע בכוח מוגבר.<br />שם המחבר: תלמי אפרים<br />מספר העמודים: 34<br />הוצאה לאור: ספרית כיס לחייל העברי </p><p dir="rtl" align="right"><br /><strong>מה ומי - לקסיקון מלחמת העצמאות</strong><br />תיאור הספר: כל הערכים הקשורים במלחמת העצמאות: אישים, אירועים, מקומות, ארצות ויחידות האויב. פלמ"ח: בערכים הרלבנטיים מתוך התוכן. ערכים ייחודיים: פלמ"ח; מבצע יפתח; מבצע הראל.<br />שם המחבר: תלמי אפרים<br />הוצאה לאור: דבר<br />תאריך הוצאה לאור: 1964 </p><p dir="rtl" align="right"></p><p dir="rtl" align="right"><br /><br /><a href="http://www.palmach.org.il/show_item.asp?levelId=38612&itemId=5650&amp;itemType=0"><span style="font-size:85%;">מתוך אתר הפלמ"ח</span><br /></p></a></span><p align="left"><span style="font-family:arial;">Review: <strong>[Translation]</strong></span></p><p align="left"><span style="font-family:arial;font-size:130%;color:#931520;">Relatives:</span> </p><p align="left"><span style="font-family:arial;">Review: <strong>Review</strong></span><br /><span style="font-family:arial;color:black;">Code:<b> RelatioNet <span style="color:#000099;">YA YA 20 XX PO</span></b><br />Family Name:<b> Yakobovitz </b>First Name: <strong>Yaakov </strong>Middle Name: <b>Hahnoch</b><br />Father Name:<b> Avraham </b>Mother Name: <b>Kriesel </b><span style="font-family:arial;color:black;"><span style="font-family:arial;color:black;">Relationship (to Survivor):<b> Husband בעל</b></span></span><br />Birth Date: <b>1920</b><br />Town In Holocaust: <b>Town </b>Country In Holocaust:<b> Poland<br /></b>Profession (Main) In Holocaust:<b> Profession</b><br />Status (Today): <strong>Dead<br />If Dead - </strong>Death Place: <b>Ramot Naftali Israel </b>Death Reason: <b><a href="http://www.izkor.gov.il/izkor86.asp?t=23555">Fell in battle </a></b>Year Of Death: <b>1948</b><br /></span></p><p dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;">יעקובוביץ, יעקב-חנוך בן קריזל ואברהם, נולד בשנת 1920 בפולין. היה בעל השכלה עממית ומסגר לפי מקצועו. עלה</span> <span style="font-family:arial;">ארצה בשנת 1939. <a href="http://photos1.blogger.com/blogger/1774/2460/1600/023555.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/1774/2460/200/023555.jpg" border="0" /></a><br />במלחמת-העולם השנייה התגייס לפלוגות ה"באפס" ועבר בבוא המועד אל הבריגדה היהודית. הוא שירת בגדוד השני והשתתף בכל פעולותיו.<br />עם שחרורו מהצבא, הצטרף לארגון וינגייט של חיילים משוחררים שהתיישבו ברמות נפתלי. יעקב עבד במסגריה הקטנה שהוקמה במשק ומילא אותה בשיריו העליזים ששר מבוקר עד ערב.<br />עם החרפת המצב הביטחוני לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, שוב נעשה חייל, מגן על יישובו. נפל בתקרית אש ביום כ"ב בניסן תש"ח 1.5.1948 הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות ברמות נפתלי. הניח אחריו אישה, אשר שלושה ימים אחרי נופלו מתה גם היא.<br /><span style="color:#33cc00;">בטרם נישא הצליח יעקב לאתר באירופה שלאחר השואה את אחיו משה ששרד הזמינו לחתונתו עם יהודית והציע לו לעלות לישראל, משה ששהה באותה עת באיזור אשר שוחרר ע"י הרוסים. סיפר לצאצאיו שאם היה לו כוח ללכת עוד כברת דרך קצרה ביותר היה מגיע לאיזור הכיבוש האמריקאי. לאחר המלחמה, הוא שירת בצבא הרוסי כשנתיים, ורק אז עשה דרכו לישראל. עלה ומיד עם הגעתו ארצה מיהר לרמות נפתלי כדי לפגשו מבלי שידע כי אחיו נפל וכי גם אשתו יהודית איננה עוד בין החיים. <img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/1774/2460/400/ya1s.jpg" border="0" /width=400><span style="color:#000000;">התמונה ששלח יעקב למשה אחיו המכילה בגבה "הזמנה" לחתונה</span> <img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/1774/2460/400/ya2s.jpg" border="0" /><span style="color:#000000;"> "למזכרת נצח! לאחי הנשאר לי לפליטה מכל משפחתי בגולה. מאת אחיך! יהודית ויעקב."<br /></span><br />הוא ירד מהרכב שהביאו מתל אביב על כביש ראש פינה - מטולה ועלה ברגל את כל הדרך לרמות נפתלי שם התברר לו לזוועתו כי יעקב ויהודית כבר אינם בין החיים. חבריהם הראו לו את קבריהם החצובים בהר.<br /></span></span></p><p align="left"></p><p align="left"></p><p align="left"><br /></p><p></p><span style="font-family:arial;">Review: <strong>Review</strong><br /></span><span style="font-family:arial;color:black;">Code:<b> RelatioNet <span style="color:#000099;">AA BB 11 CC DD</span></b><br />Family Name:<b> Family </b>First Name: <b>First Name </b>Middle Name: <b>Middle Name</b><br />Father Name:<b> Father Name </b>Mother Name: <b>Mother Name</b> <span style="font-family:arial;color:black;"><strong><br /></strong><span style="font-family:arial;color:black;">Relationship (to Survivor):<b> Relationship </b></span></span><br />Birth Date: <b>1/01/1925</b><br />Town In Holocaust: <b>Town </b>Country In Holocaust:<b> Country<br /></b>Profession (Main) In Holocaust:<b> Profession</b><br />Status (Today): <strong>Alive/Dead<br />If Dead - </strong>Death Place: <b>Town Country </b>Death Reason: <b>Death Reason </b>Year Of Death: <b>Year</b><br /><strong>If Alive</strong> - Address Today: <b>Town</b> <b>Country</b><br />Email: <b><a href="mailto:aaa@bbbbbb.net">aaa@bbbbbb.net</a></b><br /></span><br /><br /><br /><p></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/23778551-114195890408361826?l=yatz27xxau.blogspot.com' alt='' /></div>Zvi Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/08569034284364802612noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-23778551.post-1141961537816112532006-03-09T19:09:00.000-08:002006-03-09T20:21:27.110-08:00<a href="http://www.bet-alon.co.il/var/img/maps/city/map410"><img style="DISPLAY: block; MARGIN: 0px auto 10px; WIDTH: 400px; CURSOR: hand; TEXT-ALIGN: center" alt="" src="http://www.bet-alon.co.il/var/img/maps/city/map410" border="0" /></a><br /><p dir="rtl" align="right"><br /><span style="font-family:arial;">כינוי קודם: קדש נפתלי [<a href="http://www.cbs.gov.il/population/localities/changes%201948-2003.htm">קובץ שינויים</a>]</span></p><p align="right"><span style="font-family:arial;">מושב עובדים </span><a class="hot_word" href="javascript:OpenWindow(" table_src_name="site&content_src_id=267&amp;from=410',400,200,'hot_words','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">בהרי נפתלי,</span></a><span style="font-family:arial;"> דרומית </span><a class="hot_word" href="javascript:OpenWindow(" table_src_name="site&content_src_id=156&amp;from=410',400,200,'hot_words','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">למצודת ישע,</span></a><span style="font-family:arial;"> לצד כביש </span><a class="hot_word" href="javascript:OpenWindow(" table_src_name="city&content_src_id=390&amp;from=410',400,200,'hot_words','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">צפת</span></a><span style="font-family:arial;"> - </span><a class="hot_word" href="javascript:OpenWindow(" table_src_name="site&content_src_id=156&amp;from=410',400,200,'hot_words','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">מצודת ישע,</span></a><span style="font-family:arial;"> מערבית </span><a class="hot_word" href="javascript:OpenWindow(" table_src_name="site&content_src_id=302&amp;from=410',400,200,'hot_words','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">לקרן נפתלי,</span></a><span style="font-family:arial;"> בשטחו של שבט נפתלי ומכאן שמו. משתייך </span><a class="term" href="javascript:OpenWindow(" term_id="75',400,200,'term','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">לתנועת המושבים.</span></a><span style="font-family:arial;"> ראשוני המתישבים עלו כהאחזות </span><a class="term" href="javascript:OpenWindow(" term_id="61',400,200,'term','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">פלמ"ח</span></a><span style="font-family:arial;"> בשנת 1945. הם חיו ב"מצודה" שנבנתה ע"י סולל-בונה בהתאם להכוונת הסונות היהודית.למה הקימו את המצודה דוקא במקומה הנוכחי? מספרים בני פלוגה ד' של </span><a class="term" href="javascript:OpenWindow(" term_id="61',400,200,'term','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">הפלמ"ח:</span></a><span style="font-family:arial;"> "את המקום קבעו גורמים התישבותיים ובטחונים במשותף, במגמה שהמצודה תהיה במרכז האדמות, שתהיה לה שליטה בטחונית בשטח ויכולת </span><a class="term" href="javascript:OpenWindow(" term_id="16',400,200,'term','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">הגנה</span></a><span style="font-family:arial;"> עצמית". לישוב הקבע עלו בשנת 1946 אנשי גרעין "וינגייט" - קבוצת חיילים ששרתו נבריגדה במלחמת העולם השניה. </span><a class="term" href="javascript:OpenWindow(" term_id="43',400,200,'term','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">במלחמת העצמאות</span></a><span style="font-family:arial;"> הותקפה ה"מצודה" המבודדת מספר פעמים ע"י כוחות ערבים גדולים </span><a class="term" href="javascript:OpenWindow(" term_id="8',400,200,'term','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">מגבול לבנון</span></a><span style="font-family:arial;"> (המצוי 3 ק"מ מערבה מהישוב).<a href="http://www.bet-alon.co.il/var/img/city/main/13093"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 200px; CURSOR: hand" alt="" src="http://www.bet-alon.co.il/var/img/city/main/13093" border="0" /></a> המצב היה קשה אך בעזרת תגבורת מבחוץ הדפו החברים את המתקפה. לורנה, אישתו של </span><a class="hot_word" href="javascript:OpenWindow(" table_src_name="people&content_src_id=247&amp;from=410',400,200,'hot_words','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">וינגייט,</span></a><span style="font-family:arial;"> טסה ב"פרימוס" מעל המצודה והשליכה ללוחמים את התנ"ך של </span><a class="hot_word" href="javascript:OpenWindow(" table_src_name="people&content_src_id=247&amp;from=410',400,200,'hot_words','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">וינגייט</span></a><span style="font-family:arial;"> על מנת לעודדם. אחרי המלחמה הוקם לרגלי המצודה ישוב הקבע, כמושב שיתופי. בשנת 1963, כשמהמייסדים נותרה רק משפחה אחת, יושב המקום ע"י בני מושבים, והפך למושב עובדים. ב"מצודה" יש היום מחנה צבאי. במושב כ- 110 משפחות המתפרנסות ממטעים, לול ותיירות. הכפר הוכרז בשנים האחרונות ככפר תיירותי, ונערך בהתאם. כדאי לבקר: </span><a class="hot_word" href="javascript:OpenWindow(" table_src_name="site&content_src_id=156&amp;from=410',400,200,'hot_words','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">מצודת ישע,</span></a><span style="font-family:arial;"> </span><a class="hot_word" href="javascript:OpenWindow(" table_src_name="site&content_src_id=74&amp;from=410',400,200,'hot_words','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">נחל קדש,</span></a><span style="font-family:arial;"> ובהמשך הרכס </span><a class="hot_word" href="javascript:OpenWindow(" table_src_name="site&content_src_id=56&amp;from=410',400,200,'hot_words','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">צוק מנרה.</span></a><span style="font-family:arial;"> מהעמק קורץ לו </span><a class="hot_word" href="javascript:OpenWindow(" table_src_name="site&content_src_id=430&amp;from=410',400,200,'hot_words','yes');&quot;"><span style="font-family:arial;">אגמון החולה.</span></a><span style="font-family:arial;"><br />מקורות<br /><a href="http://www.bet-alon.co.il/info/city_details.php?city_id=410">תיק רמות נפתלי בארכיון המוזיאון.עדויות </a><a href="http://photos1.blogger.com/blogger/1774/2460/1600/ramotn.jpg"><img style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; CURSOR: hand" alt="" src="http://photos1.blogger.com/blogger/1774/2460/200/ramotn.jpg" border="0" /></a><a href="http://www.bet-alon.co.il/info/city_details.php?city_id=410">בע"פ של אנשי פלמ"ח בארכיון המוזיאון </a><br /><br />The community of Ramot Naftali was established in the 1940s,<br /></p></span><p align="right"><span style="font-family:arial;"><br /></p></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/23778551-114196153781611253?l=yatz27xxau.blogspot.com' alt='' /></div>Zvi Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/08569034284364802612noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-23778551.post-1143157374417600122006-03-08T15:38:00.000-08:002006-03-23T15:45:32.390-08:00<div align="center"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:130%;">יהודית ביזנר- יעקובוביץ</span><br />בת שלמה<br />נולדה בוינא אוסטריה בשנת תרפ"ז 1927</span></div><span style="font-family:arial;"><div dir="rtl" align="right"><br /><br />מי מאתנו לא יזכור את זו הנערה התמירה, השחרחורת, אשר כולה שחורים – בלבושה ובגופה. המתבלטת מבין כל חבריה וחברותיה הייתה, אחרת מכולם. ואמנם, לאחר זמן נודע לנו, כי גם ארץ מוצאה אחרת הייתה מזו של השאר. כסמל לאומה הדוויה הייתה קווצת שערות שיבה מזדקרת מבין שחור שערותיה. כמה זעזעה אותנו קווצת שערות זו, כמה מחשבות נוגות וניחושים עוררה... והיא כולה, ללא שמץ של מליצה, שבורה בגופה ורצוצה ברוחה. והילוכה – כמו חלק מגופה העליון עומד להתמוטט. בראותנו אותה מחשבה אחת כרסמה בלבנו: מי יודע אשר עבר על נערה זו? מי יוכל לדובב שפתיים קמוצות –כאב אלו, להעלות בת צחוק עליהן? מי יצליח לחדור לחובו של לב כואב זה, לעורר בו תקוה ותוחלת, רגשי אנוש ורגשי לאום ומעמד? בידי מי יעלה להשכיח מנפש נערה-אישה זו את אשר עבר עליה ואת אשר עוללו לה רשעי אדם?<br />קשים ואטיים היו חבלי הסתגלותה של יהודית לחיים החדשים בכפרנו. הן גם בחברה, שהייתה צריכה להיות חברתה, הייתה כנטע זר, ורק לאחר זמן ממושך מצאה לה חברה-אחות. לשאר בני חברה זרה הייתה, וכזו נשארה. אף כי מוכשרת הייתה, וביחס לאחרים משכילה ואינטליגנטית, הייתה לה העברית בימים הראשונים כמבצר שאין לכבשו. היד הרגילה בכתיבה משמאל לימין לא נשמעה לכתיבה מימין לשמאל; ומי יודע. עלה בלבך הרהור של חשד, אולי גם הרצון חסר?.. כי גם המעט שנדרש ממנה בעבודה היה למעלה מכוחותיה ויכולתה.<br />כאן המקום לציין שלעליה זו היה יחס מיוחד בכפרנו. היינו מוכנים לימים ושבועות של טיפול בהם, מבלי לתבוע מהם עזרה בעבודה. ואם כי רובם ככולם הסתגלו מהר לעבודה והיו לנו לעזר רב, יהודית העמידה את נכונותנו במבחן. גופה הענוג ועורה הרגיש סבלו רבות, עד אשר השלימו עם אוירה ואקלימה של ארץ ישראל. חדשים רבים נתייסר עורה הרך במדווים ובמכאובים אשר "נתברכה" בהם בארצנו, ואשר יכונו בשפתנו הדלה בשם אחד: "פצעים". החורף הביא ארוכה למכאוביה, וזמן רב עבר עד אשר נתחסנה, - אכן, התחסנה בגוף ונפש. קומתה התיישרה והזדקפה, קווצת שערות השיבה נעלמה והייתה כלא הייתה, והיא גבהה ויפתה, ואף משובת ילדות הופיעה לעתים כגמול לילדותה שאבדה.<br />התקדמותה בשפה הייתה לנו לפלא. חיבוריה העבריים הפתיעו את מדריכיה. הבעתה, עם כשרון התיאור באירוניה דקה מן הדקה היו אופייניים לדרך כתיבתה. כיצד אירע פלא זה? יד מי הפעילה מטה קסמים זה, אשר במגעו נתרפאה הנפש הכאובה ובאה ארוכה גם לגוף? אין זאת, אלא שכפרנו הוא שחולל את הנס. הכפר הרענן והער בהתפתחותו הבלתי פוסקת, בחייו הטבעיים, הבריאים והישרים, הבית בחמימותו ובפשטותו, הרצון הטוב, אשר נבע מאת הכול, ממדריך וחבר, ילד וזקן, איש ואישה – עשו את שלהם.<br /><br /><br /><br />מקץ השנתיים, עם תום מועד הכשרתה בכפרנו, הסתכלנו בפניה היפים של יהודית, שהובלטו ביתר שאת בתלבושתה, והרהרנו: "הזאת נעמי?" שבו נעוריה, ויהודית העלמה שהגיעה לכפרנו לפני שנתיים יוצאת נערה צעירה רכה בשנים...<br />ניתנה האמת להיאמר: לא שלמה הייתה שמחתנו, מהולה הייתה ספקות וחששות. היה קנה מידה אחד להצלחת המפעל, שניצב תמיד נגד עינינו, המדריכים: הליכה לכפר, הגשמת הצו הלאומי והאנושי על ידי חניכינו. זה היה המבחן והאות, כי אכן עמלנו לא היה לשווא. חששנו מאוד, כי יהודית וחברותיה הבוגרות לא תעמודנה במבחן ודרכן תוליכן העירה. ומה הופתענו, כמה שמחנו (וכפולה הייתה שמחתנו לאור החששות הקודמים), בהגיע לאוזנינו הבשורה כי יהודית הצטרפה ל"ארגון וינגייט", עלתה לרמות נפתלי וגם חבר בחיים יש לה, אשר קשרה גורלה בגורלו.<br />"זכינו לקצת נחת", אמר לי שלומי, שביתו היה לה בית-אב בכפרנו; כבת הייתה למשפחה, ונפשה קשורה בנפש כולם, מגדול ועד קטן. כל בני הבית שמחו בשמחתה ולקחו חלק בה. היא מוסיפה לפקדם בכל דרך, אם בביקור ואם במכתב:<br />"אני עובדת בכל מיני עבודות, במשתלת האורנים על יד המעיין, ביער, בעידור וגם בשירותים. השדות יפים ומחר מתחילים לקצור את החציר. גם גן הירק התפתח יפה, ויש לנו למטבח כבר הרבה ירקות משלנו." היאמן כי יסופר? האם יהודית היא הכותבת? אכן, זהו תוכן מכתביה.<br />ופתע בה היום המר והנמהר, חברה בחיים נופל לעיניה. חשך עולמה בעדה, פג ונגוז האושר. חזרה הזוועה, אשר נדמה כי נקברה והפכה לנחלת העבר; ניעורו זיכרונות מרים על שכול, על מות הורים ויתמות. מי האיש אשר יעיז לחדור ולהציץ לחדרי ליבה, לחללו על ידי ניחושים והשערות, על אשר עבר על נערה-אישה זו במשך אותם הימים, משעת נפול חברה בחיים עד השעה בה שמה קץ לחייה היא?<br />שלושה ימים התהלך אדם, גופו חי אך לבו מת. שלושה ימים עם מסווה-חיים על נפש מתה. שלושת ימי בדידות וייאוש, עד גמול ההחלטה, עד בחרה בדרך המוות, עד הירדם לנצח יהודית מרמות נפתלי אשר בגליל...<br /><br />אליהו<br /><br /><br />יהודית, ראשונה בנופלים במלחמת השחרור היית במשפחתנו. הדבר היה חדש עבורנו, והכאב היה נוקב: הנה, הייתה נערה יפה, נערה אשר אהבה כל כך את החיים, ואילו החיים כה המרו לה. היא אהבה להיות לבושה יפה, אהבה להיות צעירה ומלאת חן. לכאורה הרי אלה מאוויים רגילים של כל נערה. אבל מי שהכיר מקרוב את יהודית ידע, שאהבה זו היא זכר לחינוך משפחה יהודית מוינה, משפחה אשר חוץ מרכוש וחיצוניות לא היה בה כלום.<br />יהודית באה אלינו, והיא נערה חולה. מחלה זו השאירה בה סימנים בולטים, ורק הזמן המרפא, האוכל הסדיר והעבודה, הם אשר ריפאו במקצת את פצעי הנפש והגוף. לילות אימים היו לילותיה הראשונים בארץ. את חרדתה זו לחייה הטילה יהודית גם בנו.<br />מאבק קשה ניהלנו איתה בדרך חייה, ביחסה לעבודה. לא האמנו שמלחמתנו איתה תועיל. אך מי שראה אותה ביום נישואיה לא ישכח תמונה זאת לעולם. הנה לפתע האיר גם לה המזל פנים. וכל אותו זוהר של תקווה, של אושר, האיר לפתע את פניה היפים שנעשו יפים שבעתיים. היא רצתה לשתף את כולנו באושר זה, כי רב היה מלמלא נפש אחת בלבד.<br />אך אושרה זה לא האריך ימים. החלה תקופת המצור ברמות נפתלי ומכתביה של יהודית נעשו לנו ללחם חוק. בהם מסרה את החרדה שליוותה אותה. אותה יהודית, שבימים הראשונים המשק והנעשה בו כל כך לא עניינו אותה, ידעה עתה לשאול על כל פרט, ולו יהיה הפרט הקטן ביותר, מהנעשה במשק, בבית ובכפר. כל כך שמחנו, כל כך רצינו לעזור לה. כתבנו לה הרבה והיא ענתה. יהודית הזרה הפכה להיות קרובה וחביבה. ולפתע הגיעה הידיעה: יהודית ויעקב אינם... ושוב עלינו להספיד קרובים ויקרים שאינם; ושוב מילים, מילים... על כן נאמר רק: יהי זכרם ברוך!<br /><br />הדסה<br /><br /><br /><br /><br /><strong>אגרות<br /></strong><br /><br />כפר יהושע, 14.1.45<br />שלום רב לך, הדסה.<br />תסלחי ל שלא כתבתי לך כל הזמן, אבל היה לי קשה מאוד לכתוב מכתב בעברית. גם עכשיו אני חושבת שתהיינה לי הרבה שגיאות.<br />אני בריאה, הולכת לבית הספר ויודעת כבר לדבר קצת עברית... לכפר יהושע בא עכשיו נוער חדש, שמונה עשר בחורים ונערה אחת. עם תפוחי האדמה כבר גמרנו. אצלנו גשמים כבדים, ולא יכולים לצאת לשדה...<br /><br />כפר יהושע, 28.12.46<br />שלום רב לך, יצחק.<br />רואה אני לפי מכתבך שדי טוב לכם שם, שהתקדמתם בלימודים, כך שכפר יהושע יתעשר בוודאי בכמה מדריכים לפחות... בכלל, חסרת לכמה פעולות, ביניהן גם בקרב הנוער העולה והנוער המקומי. אנחנו אמנם, איננו מתגעגעים אליכם כל כך, אבל בבית אומרים שכבר זמן שתחזור הביתה...<br />הערב יש לנו מסיבה; נקווה שיהיה יפה. גם לנוער העובד אנו נכנסים בקרוב. לא אכתוב לך הרבה, כי גם אתה תחזור בקרוב, ואז אספר לך את הכל. זה יותר נח וגם יותר זול (כי זמני יקר)... חדשות אין. כל בית עומד על מקומו, כל רפת על מקומה; אפילו ערימת הזבל שבנינו כל כך יפה...<br /><br />רמות נפתלי, 6.2.47<br />הפליא אותה ש-ה. עזבה את הבית. אמנם ידעתי שפעם זה יהיה, אבל לא תיארתי לי כל כך מהר היא תוציא את מחשבתה לפועל. לו הייתי יודעת כי ברצונה להצטרף לאיזה ארגון התיישבותי הייתי מושכת אותה אלינו ; אני חושבת כי הייתה מרגישה את עצמה טוב מאוד כאן... אם אפשר. שלחו הנה את צפרירה. היא תמצא כאן עניין רב. יש לנו הרבה כלבים בני חודש ושפנים קטנטנים, עז וגדי. כך, שהיא תבלה את זמנה טוב מאוד... יעקב עובד רוב הזמן ביער, בעידור. גם אני כבר יצאתי כמה פעמים. זה די קשה לעדור שמונה שעות, לכן החליטו שהבחורות תעבודנה רק שש שעות. אמנם, רוב הזמן אני עובדת במטבח, וזה חבל בימים יפים.<br /><br />רמות נפתלי, 25.3.47<br />רב שלום לך הדסה!<br />את מכתבך קיבלתי בשמחה רבה, כי זמן לא מעט עבר מבלי לדעת היכן את נמצאת, איך את מרגישה שם. שמחתי כי היה לך העוז לעשות את הצעד הזה, כי ידעתי עד כמה נלחמת עם עצמך.<br />קיבלתי גם דרישת שלום ממך, שפגשו אותך לנסוע למנחמיה, ומזה גם התברר לי כי החלטת להישאר שם.<br />ביום שישי שעבר הייתה החתונה של י. היו הרבה אורחים מ"כדורי" ומכפר יהושע... היה שמח מאוד, יום יפה ואני חושבת כי כולם באו על סיפוקם. אצלנו אין חדשות. השדות יפים, ומחר מתחילים לקצור את החציר. גם גן הירק התפתח יפה, ויש לנו למטבח כבר הרבה ירקות שלנו. ביסוד המעלה יש לנו שטח הגון של תפוחי אדמה, ירק לפרות ומשתלה לעצי פרי. אני עובדת בכל מיני עבודות, במשתלת האורנים על יד המעיין, ביער, בעידור, וגם בשירותים. כאשר י. הייתה בכפר יהושע אמרו לה יצחק וברוך כי ברצונם לבוא לבקר. לכן חיכיתי לאורחים. גם חשבתי כי ש. וא. יבואו, אבל כנראה שבכפר יהושע אין זמן לנסיעות כאלה. אני רציתי לבוא בסוף פסח, אבל היות וזמן הקציר התקרב נתנו חופש רק לאנשים מספר. יתכן שאבוא בשבועות, כי עלי לעשות גם כמה קניות, ואז גם אבקר אצלכם.<br />דרישת שלום לך מיעקב. הוא רצה לכתוב זאת בידיו הוא, אבל נירדם בינתיים, כי הוא השבוע שומר וישן ביום. מה כותבים מהבית? יש כבר חדשות אצל צ.? שמעתי שרבקה כבר הולכת. מה שלום צפרירה? ומה נשמע במשק?<br />שלום רב – עני לי במהירה.<br />יהודית</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/23778551-114315737441760012?l=yatz27xxau.blogspot.com' alt='' /></div>Zvi Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/08569034284364802612noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-23778551.post-1142160024964032832006-03-08T02:15:00.000-08:002006-05-07T01:40:41.726-07:00<div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:arial;"><strong>10/3/06<br /></strong>פתיחת בלוג ע"ש יהודית יעקובוביץ</span><br /><span style="font-family:arial;">איתור בעלה יעקובוביץ יעקב חנוך ברשימת הנופלים באתר יזכור.<br />איסוף חומר אודות רמות נפתלי. מקורות אינטרנט. שם למדתי כי רק משפחה אחת נשארה ברמות.<br />פנייה לשורשים משפחתיים לסיוע באיתור המשפחה ברמות, איתור שם נעורי יהודית ואיתור משפחת בעלה.<br />פנייה ל <a href="http://www.bet-alon.co.il/info/city_details.php?city_id=410">"מאגר מידע גלילי" של בית יגאל אלון.</a> לסיוע באיתור החברים מ 48</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong></strong></span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="font-family:Arial;"><strong>12/3/06</strong><br />מתקבלת תשובת הגב' תמר לוי מידענית בית יגאל אלון <a href="mailto:tamar@bet-alon.co.il">tamar@bet-alon.co.il</a><br /><em><span style="color:#330033;">שמות חברי הגרעין הידועים לי הם:<br /><strong>חיים גופר</strong>, כיום חבר גנוסר<br /><strong>בתיה קפמן</strong> (קאופמן) חיתה עד לפני כשנתיים ברמות נפתלי, נראה לי שהמשפחה חיה שם עדיין </span></em></span></div><span style="font-family:Arial;"><em><span style="color:#330033;"><div dir="rtl" align="right"><br /></span></em><span style="color:#330033;"><strong>איתור בתיה</strong> ובנה <strong>יחיעם</strong> <span style="color:#ffffff;">04-6942677</span> <strong>קפמן</strong> באמצעות 144 <span style="color:#ffffff;">04-6940764</span><br />המידע שהתקבל טלפונית מבתיה: <span style="color:#ffffff;">04-6940764</span><br /><span style="color:#33cc00;"><span style="color:#330033;">יהודית היא <a href="http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=8447">מילדי טהרן </a>[<a href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3217040,00.html">תמונות</a>] הגיעה לרמות נפתלי יחד עם עוד 3 חברות מכפר יהושע.<br />שמות החברות:<br /><strong>שושנה טלית</strong> מיקנעם,<br />אסתר [?],<br />יהודית [יעקובוביץ],<br />יפה [?] שהקימה משפחה ועברה לבית לחם הגלילית.<br />ליעקב חנוך יעקובוביץ <strong>היה אח</strong> בישראל שנפטר בינתיים ויש לו צאצאים. יעקב <strong>לא ידע</strong> שיש לו אח בחו"ל.<br />משפחת האח מרמת ישי עולה לקברם ברמות נפתלי כל שנה.<br />יעקב חנוך הוא החלל הראשון בהתקפה על רמות נפתלי הוא היה בעמדה מחוץ למושב וגופתו נתגלתה רק למחרת [הערבים התעללו בגופה] יהודית שדבר מותו הכה בה קשות ואע"פ שנשמרה ע"י חבריה מצאה את דרכה למרפאה הפתוחה נטלה כמות גדולה של תרופות סיפרה לחבריה כי היא עייפה והלכה לישון, שינה ממנה לא התעוררה.<br />יהודית נישאה כחצי שנה לפני מותה והיתה בהריון כשהתאבדה .<br />חבר שהגיע מיחיעם סיפר כי הוקמה יד זכרון ליהודית ביחיעם.<br />יש חוברת זכרון בה מוזכרת יהודית אותה ערך מזכיר רמות [נפטר בינתיים]. בתיה תעביר לי אותה.<br />בתיה היא ה 'ארכיב' של רמות נפתלי ברשותה קטעי עתונות וצילומים אותם צילם מר באום 'הצלם' של רמות נפתלי.<br />היא גם מצאה את התנ"ך המפורסם שנתנה לורנה וינגייט לאמהות ששהו עם ילדי רמות נפתלי ביסוד המעלה כדי לעודד את רוחם. [התנ"ך מעולם לא הושלך מהפרימוס לרמות נפתלי ככתוב באתר הפלמ"ח] התנ"ך הועבר למוזיאון [?].<br /></span><br /></span><span style="color:#330033;"><strong>איתור שושנה טלית</strong> מיוקנעם באמצעות בזק 144 <span style="color:#ffffff;">04-9893140</span><br /></span>המידע שהתקבל משושנה בשיחה טלפונית.<br />שם נעורי יהודית: <strong>בסנר בזנר Besner</strong><br />יהודית גדלה <strong>בברלין </strong>ולא באוסטריה.<br />ליעקב יעקובוביץ היה אח שגר בבית שערים או רמת ישי או בסביבה.<br /><br />חיפוש ביד ושם אחר בסנר מברלין מעלה כמה דפי עד בהם של מיכל ירון בסנר מאזור השרון <span style="color:#ffffff;">09-9583497</span><span style="color:#ffffff;"> [הבת ענת קורן אונב' ת"א 052-2659594] </span>- בינתיים לא נמצא קשר , אבל מיכל מספרת כי משפחת בסנר הברלינאית הגיעה מ <a href="http://www.bukovinasociety.org/families-villages.html">Oberwikow בוקובינה</a> [<a href="http://bukowina.info/population.html">334 יהודים</a> בתקופת טרום השואה] רומניה. [ OBERWIKOW RADAUTI <a href="http://www.bukovinasociety.org/map1910.html">BUKOVINA</a> ROMANIA ]<br /><br />שיחה עם רינה פורת מארכיון כפר יהושע <span style="color:#ffffff;">04-9832584</span> שספרה על הדסה<br />שיחה טלפונית עם <strong>הדסה שולמי</strong> בכפר יהושע אחותה המאמצת .<br />יהודית ככל ילדי הפליטים שאומצו ע"י משפחות בכפר יהושע אומצה ע"י משפחת שולמי. הדסה שולמי היא בת גילה והיא זוכרת שיהודית נולדה ברומניה.<br /><strong>ברוך שולמי</strong> <span style="color:#ffffff;">04-9529948</span> <span style="color:#ffffff;">050-7649191</span> עורך עתה סרט על יהודית ולצורך כך קיים ראיונות עם כל הנוגעים ולדעתו שושנה טלית היא החברה הקרובה ביותר עתה וע"כ יש לקבל את דעתה כי <strong>יהודית גדלה והיתה בברלין</strong> בשואה.<br />ברוך מספר עוד כי ליעקב אח בשם משה שבינתיים נפטר עלה לארץ 3 שבועות <strong>לאחר נפילתם</strong> ולכן לא היה לו מידע אודות יהודית. אחיו משה וצאצאיו התגוררו/מתגוררים ברמת ישי.<br />האחיין [הבן של משה] עקיבא ונעמה יוקב <span style="color:#ffffff;">רמת ישי 04-9834176 0545-211005 נעמה 04-8259338<br /><span style="color:#000000;">האחיינית</span><span style="color:#000000;"> [הבת של משה]</span> </span><span style="color:#000000;">ברכה גרנות <span style="color:#ffffff;">03-9246685</span><br /></span><br />שיחה עם <strong>חיים גופר</strong> שבתו גרה בגינוסר, הוא בעצמו גר בניר בנים <span style="color:#ffffff;">08-8581029</span><br />חיים היה ברמות נפתלי אבל לא היה בגרעין וינגייט והוא לא מכיר את יהודית אבל משה כץ שגר בישוב גדול בין עפולה לחיפה היה מהגרעין.</span></div><div dir="rtl" align="right"><span style="color:#330033;"><br /><strong>יום הזכרון לחללי מערכות ישראל 2/5/06</strong><br />בעקבות בקשתי מיחיעם קפמן לבדוק מי עולה היום לקבר של בני הזוג התקשרה אלי בשעה 10:30 נעמה יוקב הנשואה לעקיבא יוקב בנו של משה יעקובוביץ ואימתה את המידע שהיה בידי. בנוסף סיפרה כי ברשותה תמונות נוספות אותם אצטרך לסרוק ולהעלות לבלוג.<br />לנעמה יש תמונה של בני הזוג שנשלחה ע"י יעקב לאחיו משה כשהכיתוב מאחורי התמונה משמש כהזמנה לחתונתם, נעמה תצלם ותשלח לי את התמונה והכיתוב.<br />ברשות המשפחה תמונות נוספות הנמצאות עתה אצל הבת ברכה בת"א.<br /></div></span></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/23778551-114216002496403283?l=yatz27xxau.blogspot.com' alt='' /></div>Zvi Schwartzmanhttp://www.blogger.com/profile/08569034284364802612noreply@blogger.com0